חזרה לתרמילאות, טייק 4

"איזה אמיצים אתם, איך אני מקנא בכם!"

שמעתי המון גרסאות שונות של המשפט הזה בימים האחרונים. אנשים לא מאמינים שאפשר לטוס עכשיו לכמה חודשים, ועוד למזרח. ועוד בגיל 32. ועוד אחרי שכבר היית בשלושה טיולים ארוכים במזרח ועוד אינספור קצרים.

ואז האדמה רעדה

זו הייתה עוד הליכה רגילה כשמעלינו ומתחתינו עצים במדרון תלול עם שביל באמצע, נהר למטה והר מקביל מעברו השני של הנהר. נוף קלאסי של נפאל. ואז האדמה רעדה.

איך הכל התחיל…

‘אל תסתכל אחורה, אל תסתכל אחורה’, אמרתי לעצמי, והמשכתי לצעוד לעבר הבידוק הבטחוני. נשימה עמוקה.

נפאל, פעם שלישית

תחילה הם הופיעו כנקודות לבנות באופק. אם לא הייתי יודע, בחיים לא הייתי מנחש. הרי מי יצפה לראות הרים מושלגים מבצבצים מעל העננים במהלך טיסה?

יום בדלהי

הריח המוכר של דלהי מכה בי כבר ביציאה מהמטוס לשרוול, אך פולש לאפי במלוא עוצמתו ביציאה מהטרמינל.