כל שנה אני רואה את התופעה הזאת חוזרת על עצמה – תרמילאים שנוסעים במוניות בין מוקדי התיירות המרכזיים בצפון. לכולנו ברור שמדובר באופציה ה-ר-ב-ה יותר יקרה מכל צורת תחבורה קרקעית אחרת, אז אני אסביר למה לדעתי זה (לרוב) רעיון גרוע:
נסיעות ארוכות
בין רוב המקומות המספיק רחוקים יש אוטובוסי לילה נוחים מאוד. כן, יותר נוחים מאשר אוטובוסים בארץ. המושב נשען לאחור, יש משענת לרגליים, והכי חשוב – הרבה יותר מרווח מאשר במונית. מדובר על נסיעות של 8-14 שעות.
יש הבדל גדול בין להעביר את הזמן הזה במושב מונית שאינו נשען לאחור, צפוף עם עוד אנשים (כי אם כבר לקחתם מונית יקרה, מילאתם אותה כדי להוזיל עלויות), לבין להעביר את הזמן הזה במושב אוטובוס מרווח שנשען אחורה.
דוגמאות: נסיעות מדהרמסלה למנאלי, ובין דהרמסלה ומנאלי לדלהי ורישיקש.
נסיעות קצרות
אני רואה אנשים לוקחים מונית בין מנאלי לקאסול, כשמדובר בנסיעה של שלוש שעות בכביש לא רע, שניתן לעשות בעזרת לוקאל חביב ולא עמוס. לא חבל על כל הארגון, חיפוש השותפים, והכסף? חוץ מזה, באתם להודו כדי להתחמק ממפגשים עם הודים? אין מה לפחד מלוקאלים, במיוחד לא מהקו הנוסע בין קאסול למנאלי.
לסיכום – לדעתי לתרמילאים כדאי לצמצם את השימוש במוניות. יהיה לכם יותר נוח, תכירו את הודו טוב יותר, ותחסכו עלויות מאוד משמעותיות.
