קצת על התנהלות מסביב לאוכל כשמתארחים אצל מקומיים בנפאל
בטיול הראשון בנפאל התמזל מזלי ללמוד הרבה על התרבות והנימוסים הנפאלים במסגרת התנדבות בתבל בצדק, וגם ללמוד נפאלית בסיסית במסגרת השבועיים בהם נקעתי את הרגל וישבתי בפוקרה בלי לעשות כלום.
אני שמח לחלוק אתכם כמה מהדברים המעניינים שלמדתי אז, בתקווה שיסקרנו אתכם ויגרמו לכם להגיע לנפאל, ליצור קשר עם הנפאלים, ולהתארח כהלכה 😉
דאל באט – המאכל הנפאלי הלאומי
המאכל הלאומי של נפאל הוא דאל באט. המנה מורכבת מהרבה מאוד אורז (באט – bhat), תבשיל עדשים (דאל – dal) וירקות מבושלים (טרקארי – tarkari). לעתים, יתלוו למנה גם מעין פיתה קריספית דקה (פאפאד – papad), בתוספת חריף (אדזאר – ajar).
כ-ל הנפאלים אוכלים דאל באט פעמיים ביום, כל יום, כל חייהם. קשה להאמין, אבל זה באמת כך. אני לא מגזים.
הנפאלים מאוד רגישים בנוגע לדאל באט שלהם – מבחינתם, זהו המאכל הנפלא ביותר עלי אדמות. הוא מזין, מספק כוח, בריא ותמיד תמיד תמיד טעים. ושלא תעזו לומר אחרת. ברצינות.
הדאל באט, בבית וגם במסעדה, היא מנה עם refill. אם תתארחו בבית נפאלי (מומלץ ביותר!!) ותאכלו דאל באט, סביר שתקבלו כמות לא אנושית של דאל באט בתור התחלה, וכשתסיימו, תזכו בתוספת… מאוד לא מנומס שלא לסיים את כל האוכל מהצלחת. לכן, מומלץ לנסות ולהקטין מראש את הכמות המוגשת (ali ali = קצת), ולסרב לתוספת, אם אינכם מעוניינים בה. המילה השימושית בהקשר הזה היא pugyo (הספיק לי). לעתים יש צורך ללוות אותה בחסימה פיזית של הצלחת שלכם (לא באופן אגרסיבי כמובן), כי המארחים יתעקשו לכבד אתכם בתוספת, למרות כל זאת.
הכי חשוב, כפי שכבר הזכרנו – לעולם לא לומר שלא טעים לכם. אם תגידו שטעים לכם (mito chha) או שמאוד טעים לכם (dherai mito chha), סביר שזה ישמח את לבם של המארחים.
ארוחות בנפאל
אז איך מתנהלות הארוחות? בנפאל משכימים קום, בסביבות חמש-שש בבוקר, אז שותים תה, עם חלב או בלי.
ארוחת הבוקר היא בסביבות עשר בבוקר, ובה אוכלים – כן, כן – דאל באט. בצהריים אוכלים חטיף. ההגדרה הפרקטית של חטיף היא ""כל דבר שאינו אורז"" – נודלס, מרק, מומו [כיסונים טיבטים] ועוד ועוד. בערב, בסביבות שמונה, שוב אוכלים דאל באט.
הארוחה, בדרך כלל, מתנהלת על הרצפה, כאשר כולם יושבים במעגל והאמא מחלקת לכולם אוכל. אחרי שכולם יסיימו לאכול, היא תאכל בעצמה. יושבים בישיבה מזרחית, כך שכפות הרגליים אינן מופנות כלפי איש. הנפאלים אוכלים בידיים, או – ליתר דיוק – ביד ימין (אם תרצו לבקש כף, אז המילה היא chamchha). בשום פנים ואופן אין לאכול ביד שמאל, מכיוון שזו משמשת לדברים אחרים…
המילה הנפאלית לארוחה היא קאנה (khana), והכוונה היא לארוחת הבוקר/ ארוחת הערב. כלומר, כל ארוחת דאל באט. ארוחת הצהריים היא קאזה (khaza).
הברכה הנפוצה: כבר אכלת?
הנפאלים לא נוהגים לברך זה את זה ב"בוקר טוב" או "צהריים טובים", אלא שואלים זה את זה, "האם כבר אכלת?" – בהתאם לשעה ביום: האם כבר שתית תה? האם כבר אכלת ארוחה? האם כבר אכלת חטיף?
אם תשיב בשלילה – יש סיכוי טוב שיזמינו אותך פנימה לאכול.
מקווה שתמצאו את עצמכם בסיטואציות בהן המידע הזה שימושי 🙂
