כשאנחנו מטיילים במזרח, אנחנו אורחים בתרבות אחרת לגמרי, שלפעמים יכולה להראות זרה ומוזרה. במקום לשפוט את המקומיים עפ"י הערכים התרבותיים שלנו, כדאי שננסה להסתכל על זה אחרת.
"למה במקדשים בודהיסטים המקומיים משאירים אוכל לפסלי הבודהה?"
זו הייתה שאלה שנתקלתי בה באחת מקבוצות המטיילים של תאילנד. הסברתי למטיילת ששאלה שזה בעצם תרגול של נתינה. זה ההסבר שאני מכיר, וכמובן שהוא מאוד שטחי וחד מימדי.
אותה מטיילת המשיכה להגיד שזה ממש לא לעניין, כי יש עניים רעבים, אז למה להשאיר אוכל לפסל דומם, ושחבל שהדת יותר חשובה מהאנשים עצמם.
כלומר, בעקבות התשובה שלי, שהיייתה תשובה מאוד חלקית ושטחית (ודאגתי להבהיר את זה), היא הסיקה מסקנות מרחיקות לכת על האנשים והחברה הזאת. כשניסיתי להגיד לה שאולי היא לא בדיוק מבינה את זה לעומק וששווה לחקור יותר ולא לשפוט לפני כן, היא אמרה שהיא מבינה טוב מאוד. על סמך מה? על סמך התחושה הראשונית שלה, ואולי גם על סמך התשובה השטחית שלי. הבנה אמיתית לא הייתה שם.
להסתכל מזווית אחרת
זה משהו שאני רואה הרבה. מטיילים נתקלים בתופעה תרבותית כלשהי ושופטים אותה לפי הסטנדרטים התרבותיים שלהם, בלי ההקשר התרבותי המקומי. ברוב המקרים זה יוביל להבנה שגויה של הסיטואציה, ובדרך כלל יוצא ששופטים לרעה את האנשים/התרבות.
הסיבה העיקרית שאני אוהב לטייל במזרח היא האנשים, התרבות השונה. זה מרתק, לפעמים זה מצחיק, וזה בעיקר מאתגר את החשיבה שלנו ומראה לנו שכמעט בכל דבר – יש דרך אחרת.
ההבנה שיש אנשים שמתנהלים וחושבים אחרת מאיתנו במובנים הכי בסיסיים שיש יכולה ממש לפתוח את הראש לקבלת השונה ולסובלנות אחד כלפי השני.
אז אם אתם נתקלים בטיול שלכם בתופעה מוזרה, אפילו אם במבט ראשון היא מקוממת, תנסו ללמוד ולהבין יותר לעומק מאיפה זה מגיע. וגם אם לא הצלחתם, תנסו לא לשפוט.
האמת שזה בולט יותר כשפוגשים תרבות אחרת, אבל זה נכון גם סתם בין אנשים.