עונות, נסיעה והגעה לאזורים הגבוהים בצפון הודו (ספיטי ולה/לדאק)

כל שנה מחדש ישנו בלבול רב בנוגע להגעה והעונות המתאימות לאזורים הגבוהים בצפון – ספיטי ולדאק, חששות רבים בנוגע לבטיחות הדרכים (כבישי מנאלי-לה, סרינגר-לה, ומנאלי-קאזה) ובנוגע למחלת גבהים, ובלבול בנוגע לזמני פתיחת הדרכים. בואו נעשה סדר.

עונות

מומלץ לטייל בספיטי החל מפתיחת הדרך (בדרך כלל בסביבות סוף מאי), ועד סוף ספטמבר.
גם הדרכים ללדאק נפתחות בערך מאותו הזמן, וגם לשם מומלץ להפסיק להגיע מתי במהלך ספטמבר.

הגעה לספיטי

הדרך המהירה להגיע לספיטי היא מהקצה המערבי שלו, דרך מעבר ההרים רוטאנג שמעל מנאלי לעבר עמק לאהול, ומשם דרך מעבר ההרים קונזום לספיטי. הדרך בדרך כלל נפתחת במהלך יוני.

בנוסף, ניתן להגיע לספיטי מכיוון דרום-מזרח, מעמק קינור. שם אין מעברי הרים גבוהים, והדרך הזו פתוחה כבר מזמן.

ישנם לוקאלים וג'יפ שירות היוצאים ממנאלי לקאזה (בירת ספיטי) כל בוקר, בתקופה בה הכביש פתוח. בנוסף, קל לארגן ג'יפים עם עוד מס' אנשים ולנסוע לאזור לכמה ימים.

קישור: דף סטטוס מתעדכן לחלקי הדרך השונים ממנאלי לספיטי

מצגת זאת דורשת JavaScript.

צילום: תום לנדאו

ניתן להגיע ללדאק בשתי דרכים קרקעיות – ממנאלי ומסרינגר (קשמיר). שתי הדרכים ארוכות, הרריות, מפותלות ויפהפיות.

כביש מנאלי-לה

אורכה של הדרך הוא 490 ק"מ, והיא חוצה את ההימלאיה ממנאלי, שבהימצ'ל פראדש, ועד לה, בירת לדאק אשר במדינת ג'אמו וקשמיר.

הדרך עולה ממנאלי למעבר רוטאנג (3980 מ'), ומעברו השני יורדת לעמק לאהול הירוק והיפהפה.
לאחר הירידה ישנה פניה ימינה לכיוון צ'אנדרה טאל וספיטי.
הדרך ללה ממשיכה שמאלה, לעבר קיילונג (3080 מ'), בירת עמק לאהול.

מקיילונג ממשיכים לעבר מעבר ההרים באראלאצ'ה לה (5030 מ'), ומשם לסארצ'ו (4300 מ'), המהווה בערך את מחצית הדרך ואת הגבול בין הימצ'ל פראדש לג'אמו וקשמיר.
בשלב זה הדרך עוזבת את לאהול ואנחנו בחבל זנסקר, והנופים נהיים יותר ויותר מדבריים.
משם הדרך עולה ויורדת דרך שלושה מעברי הרים – נאקי לה (4739 מ'), לאצ'ולונג לה (5065 מ') וטאנגלאנג לה (5328 מ').
משם יורדים ונוסעים לכיוון לה (3500 מ') לאורך נהר האינדוס.

נסיעה רצופה של הדרך תיקח כ-20 שעות, ויש ואנים העושים זאת. מומלץ יותר לרכוש כרטיס נסיעה לואן אשר נוסע את הדרך ביומיים – גם כי בטוח יותר לנסוע רק בשעות היום, וגם כי אז לא מפספסים את הנוף המדהים כרטיס נסיעה ליומיים כולל ארוחת ערב, ארוחת בוקר ולינה, בדרך כלל בקיילונג, או באוהלים קבועים (עם שירותים, מיטה ומצעים) באזור סארצ'ו או ג'יספה.
ניתן לנסוע בלוקאל במשך יומיים עם עצירה בקיילונג, אך הואן נוח יותר. אופציה נוספת זה אוטובוס ממשלתי מפנק יותר שנוסע במשך יומיים, והמחיר שלו כולל ארוחת ערב ובוקר ולינה באוהלים בקיילונג.

קישורים: הלו"ז של האוטובוס הזה לשני הכיווניםהזמנת כרטיסים לאוטובוס – אונליין

מצגת זאת דורשת JavaScript.

צילום: תום לנדאו

הגעה ללה בטיסה

ניתן להגיע ללדאק בטיסה מדלהי, סרינגר וצ'נדיגר (כן, רק מהמקומות האלה – לא ניתן לטוס ממנאלי/דהרמסלה).

אז לנסוע ללדאק או לטוס?

ישנם הרבה אנשים ששמעו סיפורי בלהות על הדרך ממנאלי ללדאק ומתלבטים מה לעשות. ובכן, לדעתי הדרך אינה מסוכנת באופן משמעותי משאר הדרכים ההרריות בצפון. אם הרשתם לעצמכם לנסוע למנאלי, או בעמק קינור או ספיטי, אין סיבה שלא תסעו ללדאק. ממש מומלץ לחלק את הנסיעה ליומיים, כך שלא מפספסים את הדרך היפהפיה (אבל ממש!), ולא נוסעים בחושך, כך שבטוח יותר.

דף סטטוס מתעדכן לחלקי הדרך השונים ממנאלי ללה

התאקלמות לגובה:

הכבישים הללו הם מהגבוהים בעולם (חלק ממעברי ההרים בגובה יותר מ5000 מ'), ומכיוון שאתם עוברים אותם ברכב ולא ברגל, אין לכם שליטה על קצב העליה שלכם. אני לא רופא ולכן לא נותן המלצה בנוגע לכדורים נגד מחלת גבהים, אבל כן אגיד שחובה שלפחות יהיו עליכם הכדורים!

אגב, לטסים – גם הנחיתה בלה, בגובה 3500 מ', מכניסה את הגוף לשוק מבחינת הגובה. אחוז גדול מהמגיעים בטיסה מבלים את היום יומיים הראשונים בלדאק חולים. פחות שמעתי על זה מאנשים שנסעו.

שתפו בכל הכוח!

יש לכם מה להגיד?