שבע דרכים להגיע ממקום למקום בנפאל

כשמדברים על תחבורה בנפאל, חשוב לדבר, קודם כל, על הכבישים. רוב הכבישים בנפאל אינם סלולים, ורוב נפאל אינה מקושרת ע"י כבישים. כפרים רבים במדינה מחוברים ע"י שבילי הליכה בלבד, וכשיש כביש, הוא בדרך כלל דרך עפר. 

זו הסיבה שכל המדינה מלאה בפורטרים – סבלים נפאלים שסוחבים כל דבר שתוכלו להעלות על דעתכם – החל מתרמילים של תיירים, דרך שקי אורז, תפוחי אדמה ובקבוקי מים, ועד צינורות מים גדולים, מקררים, ובעבר אף… מכוניות!

כן, כן – המכונית הראשונה הגיעה לנפאל בתחילת שנות ה-40, כשעוד לא היו בנפאל כבישים כלל. המכונית, שניתנה במתנה מהיטלר למלך נפאל, הובאה על גבם של עשרות פורטרים מגבול הודו ועד קטמנדו, דרך מעבר צ'אנדרגירי.

אבל אתם לא הולכים להתנייד על גבם של פורטרים, נכון? אז איך כן?

1. ריקשה אופניים

ריקשות הן דרך מאוד סטנדרטית להתנייד בין מקומות קרובים בקטמנדו. בדרך כלל הנסיעה היא חוויה בפני עצמה – באוויר הפתוח, עם כל הרעשים והריחות שמסביב. אל תשכחו להתמקח על מחיר הנסיעה!

ריקשה אופניים בתאמל בקטמנדו. צילום: תום לנדאו.

2. ג'יפ

צורת התחבורה הנפוצה ביותר בכבישים (כבישי עפר) בטרקים. הג'יפים בדרך כלל יוצאים מנקודה קבועה בכפר, ויוצאים כשהם מלאים. היכונו לנסיעה קופצנית במיוחד.

3. אוטובוס תיירים

אוטובוסי תיירים מפנקים נוסעים בין קטמנדו לפוקרה, לומביני וצ'יטוואן. אפשר לקנות כרטיסים בסוכנויות.

4. מונית

המוניות בקטמנדו ופוקרה קטנות ומצ'וקמקות, אבל נוסעות. מן הסתם יותר יקר מריקשת אופניים, אך רלוונטי לנסיעות ארוכות יותר, ומן הסתם גם מהיר יותר.

מונית סטנדרטית מחוץ לתאמל בקטמנדו. צילום: תום לנדאו.

5. אוטובוס לוקאל

לוקאלים הם אוטובוסים רגילים, בהם נוסעים המקומיים, ומכאן השם. בלוקאלים המושבים פחות נוחים, הם לא ממוזגים, המקומות לא מסומנים, ובמקומות וזמנים מסויימים יכולים להיות צפופים. מצד שני, אין צורך להזמין כרטיסים מראש, התדירות יכולה להיות גבוהה, והם מאוד מאוד זולים. לנסוע בלוקאל יתן לכם את החוויה הנפאלית המלאה – תוכלו לדבר עם אנשים ולחוות את הדרך באופן בלתי אמצעי, קצת כמו בריקשה.

לוקאל מפוצץ באזור פנאוטי בעמק קטמנדו. צילום: תום לנדאו.

איך מבררים בנוגע לזמני ומסלולי לוקאלים?

שואלים סוכנים, מקומיים, אנשים בתחנת האוטובוס.

כשמגיעים לתחנה גדולה עם הרבה אוטובוסים, איך מוצאים את האוטובוס הנכון?

פשוט פונים לכרטיסן או נהג כלשהו שרואים שם (יש להם מדים) ואומרים את שם המקום אליו אתם רוצים לנסוע. הוא כפר יפנה אתכם לכיוון הנכון. או שלומדים לקרוא הינדי 🙂

איך משלמים?

בנוסף לנהג, על כל אוטובוס יש כרטיסן. הוא כבר יגיע אליכם ויקח כסף. תוכלו גם להגיד לו איפה אתם רוצים לרדת והוא ידאג לכך שהאוטובוס יעצור בזמן ושתדעו שהגיע זמנכם לרדת.

מה בנוגע למקומות?

פשוט תופסים מקום פנוי, אך שימו לב שמדובר במקומות קבועים! כלומר, אם מישהו כבר ישב באותו המקום והשאיר חפץ שלו על מנת לסמן זאת, כבדו זאת ואל תתפסו לו את המקום. כמובן שזה עובד גם הפוך – תוכלו לסמן את המושב שלכם ע"י השארת חפץ או בגד (אל דאגה, אף אחד לא יגנוב לכם חולצה שהשארתם על המושב) והוא ישאר שלכם גם לאורך ההפסקה. אם אתם עולים בנקודת המוצא של האוטובוס, נהוג לעלות לפני שעת היציאה ע"מ לתפוס מקום, או, כפי שכבר ציינתי, להשאיר חפץ על המושב.

איפה יושבים?

אם מדובר בנסיעות הרריות או בדרכי עפר, שבו כמה שיותר מקדימה – יש סיכוי שבמושב האחורי תקפצו באוויר מדי פעם. אם אין איפה לשבת, עומדים. אם אין איפה לעמוד (כן, זה יכול לקרות, אבל לרוב זה לא המצב), נדחסים ועומדים בכל זאת. המדרגות שליד הדלתות הן, לדעתי, האזור הכי טוב לעמוד בו כשצפוף.

איפה שמים את התיקים?

לחלק מהאוטובוסים יש תא מטען מאחורה ואפשר לשים שם. אפשר גם לקשור תיקים על הגג, ובחלק מהאוטובוסים אפשר לשים תיקים במדפים שמעל המושבים, במידה והתיק שלכם מספיק קטן בשביל להידחס לשם. להישאר עם התיקים הגדולים לידכם זו אופציה גרועה מאוד לכולם.

האם אפשר או מומלץ לנסוע על הגג?

המקומיים עושים זאת, אך עקרונית אסור, ובטוח שלא מומלץ ולא בטיחותי.

איך יודעים כמה זמן תיקח הנסיעה?

כשיתנו לכם מידע על הדרך – כמה זמן תיקח הנסיעה וכמה החלפות אוטובוסים יהיו לכם – קחו בחשבון שקיים סיכוי סביר שזה יקח יותר זמן, ושיהיו החלפות אוטובוסים בלתי צפויות.

6. טיסה

אם אתם קצרים בזמן ו/או מטיילים בתקציב גבוה, כל בוקר ישנן מס' טיסות בנות חצי שעה בין קטמנדו לפוקרה ולהיפך. אם תשבו בצד של הצפוני (שמאל מפוקרה לקטמנדו, ימין מקטמנדו לפוקרה), תזכו לראות את הרי ההימלאיה במלוא תפארתם.
שלוש חברות תעופה משייטות בקו הזה – Simrik, Buddha ו-Yeti, כאשר סימריק היא הזולה והפחות אמינה מבין השלוש (מבחינת איחורים וביטולים, לא בטיחות).
שני קוים פופולריים נוספים הם בין פוקרה לג'ומסום, עבור טרק ג'ומסום, או עבור חזרה מטרק סובב אנאפורנה, ובין קטמנדו ללוקלה, עבור טרק האוורסט בייס קמפ.

כך זה נראה בטיסה מקטמנדו לפוקרה. צילום: תום לנדאו.

7. ברגל!

טוב, הייתם יכולים לראות את זה בא. כן, בנפאל הולכים הרבה ברגל כשמטרקים, אבל לא רק! מה עם להסתובב ברגל בקטמנדו? חייבים לקחת מונית כדי להגיע למקדש הקופים? חשבו שוב…
ללכת ברגל בעיר זו דרך נהדרת להכיר אותה, גם אם לא חולפים על פני אזורים מתויירים בדרך.

שתפו בכל הכוח!

יש לכם מה להגיד?