טרקים בנפאל – להספיק או לקחת את הזמן?

רבים מהמטיילים בנפאל מגיעים לטרק בהימלאיה הנפאלית, המציעה טרקים נוחים המשלבים נופים מהממים עם רמות משתנות של הליכה. לטרקים בנפאל יש המון מה להציע – כ"כ הרבה שהמטייל נותר בתחושת לחץ, שלא ניתן להספיק הכל, ויש לנסות לאכול כמה שיותר מהעוגה.

שאלה שחוזרת על עצמה שוב ושוב, כל עונה מחדש – "האם אני יכול להספיק את טרק א' וטרק ב' בחודש אחד?". למעט מקרים חריגים, התשובה היא תמיד "אולי". זה תלוי בהרבה גורמים. כמה זמן יקח לך הטרק? מה יתחשק לך כשתסיים אותו? תרצה לנוח? להתחיל ישר עוד טרק? אין לך שום דרך לדעת מראש. ולכן התשובה שלי תמיד תהיה "תסיימו טרק אחד, ואז תראו מה קורה…"

רגע, אבל למה שמטייל לא ידע כמה זמן יקח לו הטרק? הרי בעקרון לכל טרק יש את האורך שלו, גם אם מדובר בטווח של יום או יומיים. סובב אנאפורנה לוקח 12-14 ימים, פון היל 4 ימים, האגמים הקפואים 6-7 ימים וכו'.
האמנם?
אז זהו, שלא בדיוק.

ניקח לדוגמה את טרק סובב אנאפורנה – גם כי הוא הטרק הפופולרי ביותר, וגם כי הוא בהחלט הדוגמה הכי טובה לנקודה שאני מנסה להעביר – פעם אנשים היו מטרקים שלושה שבועות מלאים בסובב אנאפורנה – מבסיסהר ועד בני. עם פתיחת דרכי הג'יפים התפשטה איזו אמונה רווחת שלא שווה ללכת את המקטעים בהם יש דרך ג'יפים, כך שלמעשה אנשים מתחילים ללכת מג'אגאת או סייאנג ומסיימים במוקתינאת. זה לוקח 12-14 ימים, ואם רוצים אפשר גם לקצר עוד יותר ולנסוע עד מנאנג. מי שהולך ממנאנג עד מוקתינאת מקבל טרק שהוא רק בגבהים – אגם טיליצ'ו והפאס והביתה. זו לא הסיבה שהטרק הזה נהיה מפורסם ופופולרי. המשיכה המקורית של סובב אנאפורנה הייתה הגיוון שלו – מתחילים בנופים ירוקים עם נהר כחול מהמם והמון צמחיה, מתקדמים לנוף סלעי וחשוף, ממשיכים לנוף מושלג, חוצים את הפאס, ומגיעים לנוף מדברי. כמעט כל מי שעושה היום את הטרק מפספס את רוב הנוף הירוק, ואת כל הנוף המדברי.

הלכתי את סובב אנאפורנה ב-2013, וביחד עם פון היל זה היה טרק של 21 יום. איך? קודם כל, כי התעלמתי מההמלצות של הסוכנויות להתחיל בסיאנג. התחלתי יומיים קודם וגיליתי נופים מהממים ושבילי הליכה נהדרים וכמעט ריקים ממטרקים. גם השבילים שהלכתי בהם אחרי הפאס היו נטושים, והנופים המדבריים מהיפים ביותר שראיתי בנפאל.
עד היום אני מצטער על כך שלקחתי ג'יפ בימים האחרונים של המסלול, ואני עוד מתכנן לחזור לשם וללכת ממארפה ועד בני. כן, גם שם יש שבילי הליכה נהדרים ומקבילים לדרך הג'יפים, כמעט לאורך כל המסלול.
עוד סיבה להארכת הטרק הייתה מנוחות וטיולי צד במהלכו – לפעמים הגענו לכפר ונשארנו עוד לילה כי היה נחמד, ולפעמים התעייפנו ונשארנו באותו המקום ליום התאוששות. תמיד היה מה לעשות ולראות מסביב בכפרים בהם נשארנו עוד יום. תמיד יש טיולי צד לגבעות, מעיינות ואגמים סמוכים.

אז כמה זמן הטרק יקח לכם? תלוי בכם. אתם מתכוונים לרוץ אותו, לקחת ג'יפ כדי לקצר אותו, ללכת בקצב מהיר כדי לסיים ולהספיק, או שאתם מתכוונים לעצור ולהריח את הפרחים? לחפש טיולי צד ושבילי נוף גבוהים ומהממים? לעצור לנוח?

עוד נקודה חשובה – יש משהו קסום בחוויה של הליכה במשך כ"כ הרבה זמן. כלומר, יש ערך מוסף לללכת שלושה שבועות רצוף בטרק, לעומת שני טרקים של שבוע וחצי. משהו בך משתנה למראה הנופים העצומים והעצמתיים, ובעקבות השקט של הטבע ושגרת ההליכה. מרגישים את זה בגוף, מרגישים את זה בראש, מרגישים את זה בלב.

העצה שלי: אל תנסו להספיק. קחו את הזמן, תעצרו, תנשמו, תחקרו, תהנו. גם אם זה אומר שתוותרו על טרק אחר בהמשך.

שתפו בכל הכוח!

יש לכם מה להגיד?